אודות הרשות

רשות ניקוז ונחלים כרמל אמונה על הסדרת ושיקום נחלים בתפיסה אגנית המשקללת את הצורך במניעת נזקי שטפונות והצפות ושמירה על חיי אדם, תוך מתן דגש לסביבה ואקולוגיה של הנחלים ואגני ההיקוות.

הרשות שמה לה למטרה לשמור על שטחי החקלאות, לקדם את התיירות ולקיים פעילות קהילתית ערכית בנחלים.

ברשות חברות כ- 15 רשויות מקומיות (ורשויות נוספות בחלקים מזעריים), בהן מתגוררים כ-300 אלף תושבים. שטחה משתרע על פני 528,303 דונם.

רשויות הניקוז הוקמו מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות התשי”ח 1957 שהגדיר את תפקידן להסדרת תשתיות הניקוז, כל אחת בתחומה.

בראשית שנות ה-90 אירעו שטפונות, שגרמו לנזקים רבים. בעקבות כך החליטה ממשלת ישראל  על שינוי מקיף ברשויות הניקוז בישראל,  שעיקרו הקמת 11 רשויות ניקוז – בכל שטח המדינה, במקום 25 רשויות שפעלו בחלק משטחי המדינה, והרחבת פעילות הרשויות גם לאגני ההיקוות, מתוך מדיניות כוללת לפיה יש לטפל בנחלים ובאגני ההיקוות כמקשה אחת – בידי גוף אחד, על מנת ליצור טיפול משמעותי ומרבי לכלל היבטי הניקוז.

בשנת 2003, הורחבו סמכויותיהן  של רשויות הניקוז,  כאשר השר להגנת הסביבה הסמיך אותן גם לתפקיד רשויות נחל.

רשות ניקוז ונחלים כרמל פועלת בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות החברות בה על מנת לקדם ולשפר באופן מתמיד את איכות חיי התושבים, בכל ההיבטים שבתחום אחריותה.

הרשויות המקומיות הקיימות ברשות:

• חיפה
• עוספיה
• דליית אל כרמל
• טירת כרמל
• מועצה אזורית חוף הכרמל
• פרדיס
• זכרון יעקב
• ג'יסר א – זרקא
• מועצה אזורית מגידו
• בנימינה גבעת עדה
• מועצה אזורית אלונה
• אור עקיבא
• מועצה אזורית מנשה
• כפר קרע
• מעוויה
• פרדס חנה כרכור
• חדרה

אגני הניקוז העיקריים ברשות:

–        בצפון- נחלי חיפה.  אלו נחלים קצרים, בעלי שיפועים תלולים יחסית המגיעים אל מורדות הכרמל ושם "נעלמים" בתוך תעלות סגורות. עיקר האתגרים בנחלים אלו קיים בחיבור בין מוצאי הנחלים אל מערכת הניקוז העירונית, כמו גם יצירת השהיות "רכות" של נגר במעלה על מנת לשבור אנרגיה בטרם התחברות למערכת הניקוז העירונית.

–        נחלי מרכז הכרמל הכוללים את נחל גלים, נחל ספונים, נחל אורן, נחל מערות ונחל מהר"ל (ויובליהם הרבים).  נחלים אלו יורדים בתלילות מהכרמל אל אזור המרזבה, ושם מנוקזים בתעלות פתוחות לכיוון הים. נחלים אלו ארוכים יותר מנחלי חיפה, ואגני ההיקוות שלהם גדולים משמעותית. 

–        אגן ניקוז נחל דליה, אגן נחל דליה הוא האגן השני בגודלו בשטח רשות הניקוז והנחלים כרמל, והוא המנקז את רמות מנשה למערב. במורד האגן מצוי הישוב פורדיס שבשנות ה – 90  סבל מהצפות חוזרות ונשנות.  כפעולת מנע הוסדר מקטע נחל החוצה את הישוב זה במובל בטון המתוכנן לפי ספיקת תכן של מעל ל- 1%. מאז ההסדרה עבר האגן שינוי במשטר ההידרולוגי עקב עלייה בכמות השטחים האטומים באגן, ביניהם: הוספת ועיבוי נתיבים בכביש מס' -6 כביש חוצה ישראל, פיתוח אזור התעשייה 'מבוא כרמל', הרחבות יישובים קיימים בתחום האגן והקמת תחנת הכח חגית כמו גם מתקנים הנדסיים בצמוד אליה. 

–        אגן ניקוז נחל תנינים, האגן הגדול והמפותח ביותר מבחינה הידרולוגית מבין נחלי רמות מנשה. שלושת יובליו המרכזיים של האגן הם נחל ברקן, נחל עדה ונחל תנינים. לאגן זה תפקיד חשוב במשק המים הישראלי, שכן מפעל ההטיה לנחלי מנשה עתיד לספק עד שנת 2050 עד 15 מלמ"ש כל שנה לאזור חוף הכרמל. כיום בעת מהלכי גאות שטפוניים, נחל תנינים ונחל עדה מביאים להצפות הגורמת לנזק ברכוש ולצערנו גם בנפש ביישובים בנימינה ובית חנניה. בקטעים משמעותיים של הנחל זורמים מים נקיים במשך מרבית ימות השנה.

סביב הנחל ויובליו קיימים מספר מוקדים של לחצי פיתוח:

בניה מתוכננת בתחום פשט ההצפה הטבעי של נחל תנינים בצפון מושבת בנימינה הכולל גם פיתוח של כביש 652 אשר עתיד לתחום את פשט ההצפה מהמושבה.

פיתוח על גבי פשט הצפה טבעי צפוי גם באגן נחל עדה הן בעיר אור עקיבא בין כביש מספר 4 לנחל עדה והן ממזרח לכביש 2 בשכונות ג'סר א-זרקא מזרח. הפיתוח של שכונות מזרח ג'סר א- זרקא, כמו גם של מערב בנימינה, נמצא בפאתי שטח ההצפה של "ביצות הכאברה" אזור ההצפה המורדי של אגן נחל תנינים אשר מתוכנן היום להכלת הנגר טרם הצפת כביש מס' 2. 

מעלה נחל ברקן, נמצא בכפר מעאוייה והוא ממשיך לזרום לכיוון כפר קרע. משני כפרים אלו, ובעיקר מכפר קרע זורמות גלישות ביוב גולמי אל תוך הנחל.  בשני הכפרים, כמו גם בכפר גליקסון, מתוכננים תוספות בינוי אשר יביאו לעלייה בעוצמות ספיקות הקטנות והבינוניות. 

בשנים האחרונות, באגן נחל תנינים, נרשמו שינויים במשטר המשקעים האזורי כך שנרשמו שינויים בדפוס מהלכי הגאות השטפוניים בו. 

• אודות
• רשות ניקוז