אודות הרשות

רשות ניקוז ונחלים כרמל אמונה על הסדרת ושיקום נחלים בתפיסה אגנית המשקללת את הצורך במניעת נזקי שיטפונות והצפות ושמירה על חיי אדם, תוך מתן דגש לסביבה ואקולוגיה של הנחלים ואגני ההיקוות.

הרשות פועלת במרחב ייחודי המאופיין בריבוי נחלי חוף איכותיים ונקיים, שטחים פתוחים וחקלאיים, מגוון צורות נחל, נוף ובתי גידול, לצד ריבוי וצפיפות תשתיות ומגוון קהילות.

תפקידי הרשות

– ליזום, ליישם ולבצע בפועל תוכניות לניהול הנגר ויחסי הגומלין בין המעלה למורד במרחב הרשות, שיביאו לצמצום נזקי שיטפונות

– לשמור על ערכי הטבע הייחודיים למרחב

– לשמור על שטחי החקלאות

– ליצור חיבור בין הקהילה למרחב הנחל

כל זאת תוך איזון עם צורכי הפיתוח וחיבור בין כלל הגופים ובעלי העניין הנמצאים במרחב.

תחומי שיפוט רשות ניקוז ונחלים כרמל

ברשות ניקוז ונחלים כרמל חברות כ-15 רשויות מקומיות (ורשויות נוספות בחלקים מזעריים), בהן מתגוררים כ-300 אלף תושבים. שטחה משתרע על פני 528,303 דונם. הרשות פועלת בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות החברות בה על מנת לקדם ולשפר באופן מתמיד את איכות חיי התושבים, בכל ההיבטים שבתחום אחריותה.

מבט על רשויות הניקוז בישראל

רשויות הניקוז הוקמו מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות התשי"ח 1957 שהגדיר את תפקידן להסדרת תשתיות הניקוז, כל אחת בתחומה. בראשית שנות ה-90 אירעו שיטפונות, שגרמו לנזקים רבים. בעקבות כך החליטה ממשלת ישראל על שינוי מקיף ברשויות הניקוז בישראל, שעיקרו הקמת 11 רשויות ניקוז – בכל שטח המדינה, במקום 25 רשויות שפעלו בחלק משטחי המדינה, והרחבת פעילות הרשויות גם לאגני ההיקוות, מתוך מדיניות כוללת לפיה יש לטפל בנחלים ובאגני ההיקוות כמקשה אחת – בידי גוף אחד, על מנת ליצור טיפול משמעותי ומרבי לכלל היבטי הניקוז. בשנת 2003, הורחבו סמכויותיהן  של רשויות הניקוז, כאשר השר להגנת הסביבה הסמיך אותן גם לתפקיד רשויות נחל.

הרשויות המקומיות הקיימות ברשות:

• אור עקיבא
• בנימינה גבעת עדה
• ג'יסר א-זרקא
• דאליית אל-כרמל
• זכרון יעקב
• חדרה
• חיפה
• טירת כרמל
• כפר קרע
• מועצה אזורית אלונה
• מועצה אזורית חוף הכרמל
• מועצה אזורית מגידו
• מועצה אזורית מנשה
• מעוויה
• עוספיה
• פרידיס
• פרדס חנה – כרכור

אגני הניקוז העיקריים ברשות:

• בצפון – נחלי חיפה. אלו נחלים קצרים, בעלי שיפועים תלולים יחסית המגיעים אל מורדות הכרמל ושם "נעלמים" בתוך תעלות סגורות. עיקר האתגרים בנחלים אלו קיים בחיבור בין מוצאי הנחלים אל מערכת הניקוז העירונית, כמו גם יצירת השהיות "רכות" של נגר במעלה על מנת לשבור אנרגיה בטרם התחברות למערכת הניקוז העירונית.
• נחלי מרכז הכרמל, הכוללים את נחל גלים, נחל ספונים, נחל אורן, נחל מערות ונחל מהר"ל (ויובליהם הרבים). נחלים אלו יורדים בתלילות מהכרמל אל אזור המרזבה, ושם מנוקזים בתעלות פתוחות לכיוון הים. נחלים אלו ארוכים יותר מנחלי חיפה ואגני ההיקוות שלהם גדולים משמעותית.

• אגן ניקוז נחל דליה. אגן ניקוז נחל דליה הוא האגן השני בגודלו בתחום רשות ניקוז ונחלים כרמל, והוא מנקז את רמות מנשה מערבה אל מישור החוף. זהו אגן בעל חשיבות אזורית גבוהה, המשלב שטחים פתוחים, מרחבים חקלאיים, תשתיות לאומיות, אזורי פיתוח ויישובים המצויים במורד מערכת הניקוז.
  במורד האגן מצוי היישוב פרידיס, אשר סבל בשנות ה־90 מהצפות חוזרות ונשנות. בעקבות אירועים אלו בוצעה הסדרה של מקטע הנחל החוצה את היישוב, באמצעות מובל בטון שתוכנן לספיקת תכן של מעל 1%. הסדרה זו נתנה מענה משמעותי לאתגרי ההצפה באותה תקופה, אך מאז השתנו תנאי האגן באופן מהותי.
  בשנים האחרונות עבר אגן נחל דליה שינוי משמעותי במשטר ההידרולוגי, בעיקר כתוצאה מהתרחבות השטחים האטומים במעלה ובמרכז האגן. בין הגורמים המרכזיים לכך ניתן למנות את הוספת ועיבוי הנתיבים בכבישים, פיתוח אזור התעשייה מבוא כרמל, הרחבות יישובים קיימים בתחום האגן, הקמת תחנת הכוח חגית, וכן מתקנים הנדסיים ותשתיתיים נוספים הצמודים אליה.
  המשמעות ההידרולוגית של תהליכים אלו היא עלייה בכמויות הנגר העילי, האצה של זרימות במהלך אירועי גשם, והגדלת העומס על מערכות הניקוז במורד האגן. במצב זה, תשתיות שתוכננו בעבר בהתאם לתנאי אגן שונים עלולות שלא לתת מענה מספק למציאות הנוכחית והעתידית, במיוחד על רקע שינויי אקלים, אירועי גשם קצרים ועוצמתיים יותר, והמשך מגמות הפיתוח.בימים אלו שוקדת רשות ניקוז ונחלים כרמל על תוכנית חדשה לאגן. תוכנית זאת אשר הוכנה בתפיסה אגנית כוללת הרחבת הערוץ, שימור פשטי הצפה, האטת זרימות, ויסות ספיקות ושילוב פתרונות מבוססי טבע לצד תשתיות הנדסיות.
  אגן נחל דליה ממחיש את האתגר המרכזי של אגני הניקוז בישראל: תשתיות שתוכננו למציאות אחת נדרשות כיום להתמודד עם אגן שהתפתח, נאטם והשתנה; לכן נדרש מהלך אגני משולב, שיחבר בין ניהול נגר במעלה, הגנה על פרידיס במורד, ושיקום תפקודו הטבעי של הנחל כמערכת חיה, מווסתת ובת־קיימא.

• אגן ניקוז נחל תנינים הוא האגן הגדול והמפותח ביותר מבחינה הידרולוגית מבין אגני נחלי רמות מנשה. שלושת יובליו המרכזיים הם נחל ברקן, נחל עדה ונחל תנינים, היוצרים יחד מערכת אגנית מורכבת, בעלת חשיבות הידרולוגית, סביבתית ותשתיתית ברמה אזורית ואף לאומית.
  לאגן תנינים תפקיד משמעותי במשק המים הישראלי: מפעל ההטיה לנחלי מנשה צפוי לספק עד שנת 2050 עד כ־15 מיליון מ״ק מים בשנה לאזור חוף הכרמל.
  לצד זאת, האגן מתמודד עם אתגרי הצפה משמעותיים. כיום, במהלך אירועי גאות ושיטפונות, נגרמות הצפות בנחל תנינים ובנחל עדה, הגורמות לנזקי רכוש רבים, ולצערנו בעבר אף לפגיעות בנפש ביישובים בנימינה ובית חנניה.
  ייחודו של האגן הוא בכך שבקטעים משמעותיים של הנחל זורמים מים נקיים במשך מרבית ימות השנה – מאפיין נדיר יחסית בנחלי החוף, המחייב איזון עדין בין צורכי ניקוז, שימור ערכי טבע, פיתוח יישובי ותכנון תשתיות.
  באגן הנחל, צפוי פיתוח נוסף הן במעלה – בעיקר באזור זכרון יעקב, והן במורד (בנימינה), וכולל פיתוח גם על גבי פשטי הצפה טבעיים הן בעיר אור עקיבא, במרחב שבין כביש 4 לנחל עדה, והן ממזרח לכביש 2, בשכונות המתוכננות של גי'סר א־זרקא מזרח.

  בשנים האחרונות ניכרים באגן תנינים גם שינויים במשטר המשקעים האזורי, הבאים לידי ביטוי בשינוי דפוסי הגאות והשיטפונות. שינוי זה מדגיש את הצורך בתכנון אגני מתקדם, המשלב בין הפחתת סיכוני הצפות, שימור של שטחי החקלאות ושילובם במשטר הזרימה, שיקום אקולוגי, שמירה על פשטי הצפה טבעיים, והתאמת הפיתוח העירוני והכפרי למציאות אקלימית משתנה.
  אגן נחל תנינים הוא מרחב מפתח שבו נפגשים מים, טבע, חקלאות, נוף, יישובים ותשתיות; ניהולו מחייב ראייה אגנית ארוכת טווח, שתבטיח גם הגנה מפני הצפות, תוך שמירה על נחל חי ונקי, וגם פיתוח אחראי ובר־קיימא לדורות הבאים.

הפנייה לשכבת תכניות מפעלי הניקוז המאושרות באתר GOVMAP

• אודות
• רשות ניקוז